ד"ר דניאל אמן, פסיכיאטר מוביל בתחום בריאות המוח, הפרעות קשב ועוד – מעלה בלייב הזה את השאלה הבאה:
האם יש קשר בין הפרעת קשב להידבקות בקורונה?
אם יש לכם הפרעת קשב מאובחנת, לא מטופלת – התשובה היא – כן!!
למסקנה הזו הגיעו חוקרים מישראל, אשר בדקו 14000 מקרים והסיקו שהסיכוי להידבק בקרב האוכלוסייה המאובחנת ללא טיפול הוא 52%, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. כאשר יש טיפול בהפרעת הקשב שיעור ההידבקות בקורונה הוא זהה לשיעור באוכלוסייה.
המחקר התפרסם בJournal of attention disorders. את המחקר הובילו ד"ר יבגני מרזון, מנהל המחלקה לרפואה מנוהלת של לאומית שרותי בריאות, יחד עם הפרופ' איריס מנור, פסיכיאטרית ומנהלת מרפאת הקשב של הכללית, וד"ר אילן גרין, מנהל מכון המחקר של קופת החולים לאומית.
מדוע האוכלוסייה הזו נמצאת בסיכון מוגבר? ממחקרים ומעקב קליני ידוע כי הפרעת הקשב גורמת פעמים רבות לתופעות הללו:
נטילת סיכונים, אימפולסיביות, שכחנות, חוסר קשב, חוסר תשומת לב לפרטים, שיפוט לקוי, קושי במילוי אחרי הוראות. כל אלה גורמים לכך שאנשים אלה עלולים לשכוח הנחיות התנהלות, לשטוף ידיים, לקחת סיכון בשיקול הדעת לגבי בילויים, ועוד.
פעולות אלה מסכנות את האנשים עצמם ואת המעגלים הסובבים אותם. הפרעת הקשב משפיעה לא רק על האדם עצמו – אלא גם על המשפחה, החברים ומעגלים נוספים בחיים – עבודה, תחבורה ציבורית ועוד. בית הספר עומד להתחדש בעתיד הקרוב, ילדים עם הפרעת קשב לא מטופלת יסכנו את סביבתם ונמצאים בעצמם בסיכון גבוה יותר להידבק.
זוהי דוגמה משמעותית לנושא התנהלות והקשר של הפרעת קשב לקורונה
טיפול בהפרעת קשב יתרום לשיפור כללי בחיים, מפני שהוא מאפשר מיקוד, שליטה בדחפים, חשיבה מוגברת, שיפוט ותכנון משופרים. הפרעה לא מטופלת בקרב מבוגרים היא לעתים קרובות החוליה החסרה בהבנת קשיים בנישואין, מצב כלכלי לא תקין ובהפרעות כלליות בחיים. בנוסף, כפי שמציע המחקר, הסיכוי לחלות בקורונה עולה באופן משמעותי.
>> חושבים שילדכם זקוק לאבחון קשיי קשב וריכוז? הכירו את אבחון מוקסו (MOXO).
איך זה קשור לפועלו של ד"ר אמן?
ד"ר אמן הוא אחד מהפסיכיאטרים המובילים בארה"ב, מומחה לבריאות המוח. הוא פרסם מעל ל-70 מאמרים מקצועיים וכתב שלושים ספרים בנושא, כולל רב המכר של הניו-יורק טיימס – Change your brain, Change your life.
לדבריו – רוב האוכלוסיה המתמודדת עם הפרעת קשב– ילדים ומבוגרים – לא מאובחנת ולא מטופלת.
רק כרבע מתוך האוכלוסיה הבוגרת עם הפרעת קשב בארה"ב, המוערכת בכ-8 מיליון מבוגרים, נמצאת תחת תהליך של אבחון וטיפול רפואי מלווה.
באופן כללי, ד"ר דניאל אמן מדבר על 7 סוגים שונים של הפרעת קשב, ועל טיפולים שונים בסוגים הללו. ישנו הבדל בין סוגי הטיפול לכל סוג כזה של הפרעת קשב, הם לא תמיד זהים.. הסוגים השונים מאופיינים על ידי סקירה של המוח בזמן מנוחה ופעילות (specs או תמונות של אזורים במוח).
הפרעת קשב קלאסית, או אופיינית, באה לידי ביטוי בחלק הקדמי של המוח – זהו החלק ה"חושב" ביותר – מחשבה מקדימה, שיפוט, שליטה באימפולסיביות, אמפתיה, עיבוד רגשי, הסקת מסקנות. כשהוא "רדום" והפעילות נמוכה – פעמים רבות לא מקבלים החלטות טובות. ג'רי סיינפלד אמר פעם – המוח הוא איבר חמקמק.. כלומר, לכולנו יש מחשבות מוזרות, סקסואליות, אלימות – שאף אחד לא צריך לדעת עליהן, אבל עם הפרעת הקשב – הן פשוט "בורחות" החוצה.
ד"ר אמן ממליץ על טיפול בתרופות, בשילוב עם תזונה בריאה ושילוב של ויטמינים ותוספי מזון – לפי סוג ההפרעה והצורך.
- הפרעה קלאסית של קשב – סימפטומים עיקריים הם חוסר קשב, מוסחות, היפר-ריאקטיביות, חוסר ארגון ואימפולסיביות. סריקות המוח מראות פעילות נורמלית בזמן מנוחה ופעילות מופחתת באזור הקדם-קדמי של הקורטקס במהלך פעילות. לאנשים עם הפרעה קלסית יש זרימה מופחתת של הדם באזור הזה של הקורטקס ובאזורים נוספים המיייצרים את הדופמין (נוירו-טרנזמיטר).
המטרה של הטיפול היא להגביר רמות של דופמין, כדי להעלות ריכוז. זה נעשה על ידי שימוש בתרופות המעוררות – ריטלין, אדרל, ויונס, קונצרטה, או בעזרת תוספים שונים. פעילות גופנית מוגברת יכולה לסייע בהעלאת הדופמין, וכך גם שמן דגים שגבוה יותר ב-EPA מאשר בDHA.
- חסרי קשב – מכונים הרבה פעמים – עצלנים, רחפנים, חסרי מוטיבציה, ישנוניים, אסטרונאוטים – יש קשר לפעילות נמוכה בקורטקס הפרה-פרונטלי ורמות דופמין נמוכות. הסימפטומים הם קשב קצר, מוסחות, חוסר ארגון, דחיינות. אין כאן היפר-ריאקטיביות או אימפולסיביות. לעתים יש חולמנות ומופנמות. שכיח יותר בקרב בנות.
במקרים הללו טיפול תרופתי בשילוב של סגנון חיים המדגיש תזונה, ספורט, תוספי תזונה וויטמינים – יעשה את השינוי.
- מיקוד יתר – סימפטומים קלסיים של קשב (טיפוס 1), בנוסף לקושי גדול בהעברה של הקשב מדבר אחד למשנהו. הם נתקעים או ננעלים לתוך דפוסי מחשבה שליליים או להתנהגות שלילית. קיים מחסור בסרוטנין ודופמין במוח. כאשר סורקים את המוח, רואים שיש פעילות יתר באזור מסוים שאחראי על "החלפת ההילוכים" במוח. זה גורם לכך שקשה לעבור ממחשבה למחשבה, או ממטלה למטלה, וקשה להפעיל גמישות. קיים חוסר קשב לחלק מהדברים (שגרה) – לשיעורי בית, מטלות וכו'.
הם מאד מתעניינים בדברים חדשים, מעניינים, חדשניים. הצורך בדופמין ובריגושים מושכת את הטיפוס הזה לקחת סיכונים. הם מתאפיינים בתסמינים קלסיים, ובנוסף דחיינות ושליטה באימפולסים. קשה להם להעביר מטלות, התנהגות וכו'. קשה להם להסב את תשומת הלב שלהם מדבר אחד לאחר, ולכן המיקוד שלהם לוקה בחסר. תזונה, תוספים, שינוי סגנון חיים וספורט בנוסף לריטלין – יעזרו.
המטרה של הטיפול היא להעלות את רמות הסרטונין והדופמין במוח. זה לא קל לטפל בסוג הזה של הפרעת הקשב, מפני שטיפול קלסי גורם בדרך כלל להעלאת רמות החרדה, אשר יכולה להיות גבוהה באופן יחסי בקרב הפרעות קשב עם מיקוד יתר. בהתחלה משתמשים בתוספים שונים ואם הם לא מספקים אז גם בתרופות מפחיתות דיכאון (Effexor, למשל) כדי להעלות את רמת הסרוטנין.
- הפרעת קשב של האונה הטמפורלית (צידית) – סימפטומים קלאסיים (טיפוס 1) + מצבי רוח לא יציבים, איריטבליות, לעתים קרובות בשילוב עם לקויות למידה. אנשים המשתייכים לסוג הזה של הפרעת הקשב צריכים ייצוב. האונה הרקתית, מתחת לרקה, קשורה לתפקודי הזיכרון, הלמידה, ייצוב מצב הרוח ועיבוד חזותי. לאנשים עם הפרעת הקשב הזו יש קשיים בלמידה, זיכרון ואף בעיות התנהגות כמו "פתיל קצר" אגרסיה ופרנויה קלה. בסריקה של המוח נראה אב-נורמליות באונות הטמפורליות ופעילות נמוכה בקורטקס הפרה-פרונטלי.
טיפול: משתמשים בתוספים שירגיעו את הפעילות היתרה (יגרמו לתאי העצב להימנע מהעברת מסרים חשמליים באופן לא מבוקר). לעתים משתמשים בתרופות נגד התקפי-פרכוס לסיע בייצוב מצבי רוח. גינקו או וינפוצטין. (תוספים).
- הפרעה לימבית – ADD limbic – נראית כמו שילוב של עצב כרוני קל עם הפרעת קשב. הסימפטומים הם מצבי רוח ירודים, מתחלפים; אנרגיה נמוכה, תחושה קבועה של חוסר אונים או רגשות אשם מוגברים, ותחושה כרונית של דימוי-עצמי נמוך. כל זה נגרם על ידי פעילות מוגברת בחלק הלימבי של המוח (מרכז השליטה במצב הרוח) ופעילות מונמכת בקורטקס הפרה-פרונטלי, ללא קשר למצב של מנוחה או ריכוז במטלה כלשהי.
התוספים שעובדים הכי טוב עם הסוג הזה של הפרעת קשב הם
DL-phenylalanine (DLPA), L-tryosine, and SAMe (s-adenosyl-methionine)
אם יש צורך בטיפול תרופתי, ד"ר אמן מעדיף להשתמש ב-wellbutrin, תרופת מרשם אנטי דיכאונית שמשתמשים בה לטיפול בסימפטומים של תגובות אלרגיות, חוסר בשינה ומחלת ים.
- טבעת האש – המוח כולו היפר-אקטיבי. כשמסתכלים על תמונות המוח כולו "מודלק" בצורה טבעתית. יש להם את הסימפטומים הקלאסיים פלוס היפראקטיביות, דיבור יתר, אובר פוקוס, סינרום התנגדות, מצבי רוח. הטיפול המעורר הקלאסי בהפרעת קשב גורם לכך שב-8 מתוך 10 מקרים הסימפטומים מחמירים!! לכן, משתמשים בגאבה ומגנזיום כדי להרגיע.
- הפרעת קשב עם חרדה – המאפיינים הם אלה של הפרעת קשב קלאסית (טיפוס 1) + חרדות, מתחים, סימפטומיים פיזיים של סטרס כמו כאבי ראש וכאבי בטן, נוטים לצפות את הגרוע מכל וקופאים במצבים מעוררי חרדה, במיוחד במצבים בהם שופטים אותם. כשסורקים את המוח יש פעילות גבוהה באזור ה-basal ganglia, עמוק בתוך המוח, האחראי על ייצור הדופמין. זהו מצב הפוך מרוב הסוגים של הפרעת הקשב, בהם הפעילות של ייצור הדופמין נמוכה.
מטרת הטיפול היא להרגיע ולהמריץ את רמות ה-GABA והדופמין. אם נותנים רק את הטיפול הרגיל לריטלין זה הופך את המטופלים לחרדים יותר, זה מעלה את רמות החרדה. ראשית – משתמשים בתוספים מרגיעים, ובהתאם למטופל ממשיכים בטיפול להפחתת חרדה. ידוע כי נוירו-פידבק מאד מסייע בהפחתת התסמינים של חרדה.
הידיעה מהו הסוג של הפרעת הקשב שלך תכתיב את סוג הטיפול התרופתי והתזונתי.
