מוכנות לכיתה א

המעבר לכיתה א' הוא מעבר משמעותי וחשוב לילדים העולים לבית-הספר ולכל המשפחה. לצד השמחה וההתרגשות, ישנם מקרים בהם אנו מתלבטים האם נכון ומתאים לילד לעלות לכיתה א', או שמא עדיף להישאר עוד שנה בגן? (בשנים האחרונות בישראל מדווח על אחוזים גבוהים של ילדים שנשארים שנה נוספת בגן – בין 10-12 אחוזים מכלל השנתון.)

כדי לדעת כיצד להתייחס ללבטים הללו, כדאי לדעת קצת יותר –  מהי מוכנות לכיתה א'?     

שני מושגים חשובים ובסיסיים בדיון זה הם בשלות ולמידה.

בשלות היא תהליך טבעי והדרגתי, שאינו מושפע מתרגול, אימון או התנסות. זוהי הבשילה הטבעית – המוחית, ההתנהגותית והרגשית. למשל, ילד אשר לא בשל מבחינה פיזיולוגית ומוטורית ללמוד שחייה, לא יוכל להצליח במטלה זו. לעומת זאת, כאשר יש בשלות לכך ילד יוכל ללמוד בקלות יחסית את התנועות, התיאום והנשימה בשחייה ללא תסכול.

למידה – שינוי ועיצוב של התנהגות והרגלים בעזרת אימון וחינוך מצד הסביבה. אנו לומדים במשך כל חיינו, מרגע הלידה. למידה מושפעת בדרך-כלל מחיזוקים חיוביים או שליליים על התנהגויות מסוימות. למשל, תינוק אשר לומד כי על כל חיוך שלו יש חיוך מהמטפלים בו ויתר תשומת-לב, סביר להניח שיחייך יותר מתינוק אשר לא זוכה לכל התייחסות מן הסביבה על חיוכו.

לכל אורך ההתפתחות האישית ישנו תמיד שילוב של שני התהליכים.

מוכנות לכיתה א' מושפעת משני הגורמים כאחד: בשלות ולמידה. ילד אשר לא הגיע לבשלות פיזיולוגית, קוגניטיבית, רגשית ומוטורית יתקשה מאד להצליח בכיתה א'. מצד שני, ילד אשר הגיע לבשלות מתאימה אך לא רכש את המיומנויות הנדרשות כדי לעלות לכיתה א' (יכולת לשבת על כיסא ולעסוק במטלות אקדמיות, החזקת עפרון תקינה, יכולת של התארגנות, יצירת קשרים חברתיים) – יתקשה גם הוא.

תרגול ושיפור מיומנויות יכול להוביל ילדים בשלים לתהליך המשלים של הלמידה – שיוכל להכינו להתמודד עם המטלות של ראשית הלמידה הפורמלית. כאשר אין בשלות – כל הלמידה והתרגול לא יעזרו לילד להתקדם.